לא, זה משהו שאני לא יכולה להתאפק ואני חייבת לשתף. נכון שרק אתמול כתבתי משהו. חשבתי אפילו סתם לשלוח מיילים לאנשים שזה יעניין אותם אבל קלטתי שזה יותר מדיי הסברים למייל אחד קטן. אז כן, פשוט אכתוב כאן את זה ונראה כמה אצליח לשעמם אתכם.
כפי שקוראי הבלוג הקבועים (יש כאלה?) בוודאי שמו לב אני משתתפת באופן קבוע למדיי במפגשי קהילת המרכזיה, קהילה של בוגרי עין פרת וגם כאלו שאין להם קשר למדרשה. מפגשי הקהילה מקבלים הנחייה מהמדרשה באמצעות חומר שנשלח אותו אנחנו לומדים. יש סבבים של לימוד, היו לנו בעבר סבבים של לימודי אפלטון (המדינה), ציונות, ספרים בתנ"ך ועוד. אתמול בא לסיומו סבב לימוד מרתק בנושא מגילות קומראן בו העמקנו קצת אודות כת אנשי היחד הקרואים בשפה המדעית איסיים. כמובן שמלבד ללמוד על האיסיים גם קצת למדנו והכרנו את הצדוקים ואת הפרושים.
כבר שנים שאין לי כוח להתפלל בבוקר, אני מרגישה שזה שוחק את הקשר שלי לאלהים כשזה הופך להיות מעיק וגורם לי למלמל מילים שכבר אין לי כוח להתעמק בהם בפעם המיליון שבע מאות חמישים ושניים אלף מאתים שלושים ושמונה. אבל שמתי לב לכך שאת הטקסטים של התפילה אני יודעת בעל-פה הלוך וחזור אז חשבתי לנצל את השיטה כדי לדעת עוד דברים בעל-פה. זה התחיל עם בספר משלי, עבר לספר איוב וסיימתי עם קהלת (כן, עכשיו המקום להגיב שיש לי נטייה לדיכי…)
את המשיכה שלי לספרים החיצוניים אני לא באמת יודעת להסביר, נתקלתי בהם לראשונה כשלמדתי לבגרות בתנ"ך ומאז אני רודפת אחרי כל עותק של איזה הוצאה שעדיין אין לי של הספרים הללו (ומעטיפ הפעמים שיצא לי ממש לפתוח את הספרים…) בפעם הראשונה שניצבתי לקנות ספר כזה, חדש ולא משומש, שאל אותי המוכר "ואת התנ"ך כבר סיימת?" התשובה שלי הייתה "כן" בעיקר בגלל פרויקט שעשיתי בכיתה י' לקרוא את כל התנ"ך. אבל ידעתי שזו לא תשובה אמיתית כי קריאה זו הייתה טכנית למדיי עם הרבה דילוגים (על קטעים של רשימות וקטעים בארמית) ולא באמת קראתי את המילים אלא רק עברתי עליהם בעיניים. אז יום אחד קיבלתי החלטה לעבור על כל התנ"ך בצורה רצינית, כלומר, על כל הקטעים שלא למדתי בתנ"ך. התחלתי מישעיה כי את התורה ונביאים ראשונים למדתי בבית הספר.
הלימוד בעל-פה של ספר איוב היה בעיקר כדי לחסוך לעצמי את הצורך להבין את הספר. ראיתי שהלימוד בעל-פה מאוד עזר לי להבין את משלי וחשבתי שזה יסייע לי גם באיוב, אבל ספר איוב הוא כבר נושא לפוסט שלם משל עצמו.
ניצלתי את ה"חור" הזה שנוצר לי בבוקר לפרויקטים הללו עד שיום אחד הבנתי שסיימתי את התנ"ך ושאני צריכה למצוא לעצמי פרויקט אחר לענות בו את עצמי. לא יודעת למה לא פניתי לעסוק בספרים החיצוניים אבל משהו משך אותי להתחיל להתעסק עם המשנה. אמרתי לעצמי שבתור התחלה אני צריכה לקרוא את כל המשנה, כמו מה שעשיתי בכיתה י' לתנ"ך. קראתי קראתי קראתי קראתי קראתי. לא הבנתי מילה ודי השתעממתי. החלטתי שאני צריכה לעשות משהו עם הפרויקט הזה שלא ילך לאיבוד. לימוד של ממש לא יכלתי להרשות לעצמי, כי כן, זה קטע של כמות לא של איכות והקצב שהחלטתי עליו הוא של פרק ביום ואין לי זמן כל בוקר לשרוף על לימוד אמיתי של פרק שלם במשנה.
בשלב כלשהו התוועדתי לפרויקט ויקיטקסט, זה היה כשרציתי לשפשף את הזיכרון שלי בספרים שלמדתי בעל-פה (זה מדהים שפשוט שוכחים אחרי כמה זמן) אז מצאתי שם הקלטות של אדם שמקריא את הטקסט והורדתי למחשב והשמעתי את זה (שותפות שלי זוכרות לי את זה עד היום) ואז נפל לי האסימון, אני יכולה פשוט להקליט את עצמי מקריאה את המשניות. לא צריך לדעת בשביל זה טעמי מקרא או משהו כזה. קצת למדתי להשתמש בתוכנת Audacity אבל הידע הלשוני שלי בהחלט הספיק בשביל להקליט כראוי את הטקסט. (למרות שגם כאן הייתה לי טירונות לא קלה).
בקיצורו של עניין (נו באמת, זה כבר מתחיל להיות ארוך מדיי אפילו בשביל פוסט….) אתמול סבב הלימוד של המרכזיה נסגר עם לימוד אחרון של נושא של מגילות קומראן והיום בסדר הבוקר שלי הקלטתי את פרק ד' במסכת ידיים זהו פרק מאוד מעניין כי יש בו הרבה עניינים עם הרבה דמויות מפתח בעולם התנאים והרבה סיפורים טעונים. עם זאת ובנוסף לכל ההתרגשות משניות ו'-ח' (השניים האחרונות) מכילות הרבה ויכוחים פרושיים-צדוקיים שמאוד מעניין לראות אותם.
זה פשוט מרגש וכיף לראות איך דברים בחיים שלי שאין ביניהם כמעט ושום קשר פתאום נפגשים. מתנצלת אם שעממתי אתכם, הייתי צריכה לשפוך את זה איפשהו.
הקלטת הפרק המלא כפי שהיא בויקיטקסט (7:02 דקות)
מי שרוצה רק את ההקלטה של משניות ו-ח שיפנה אליי (1:57 דקות, אני לא מצליחה להעלות לכאן את הקובץ)
(הדף של מסכת ידיים בפרויקט ההקלטות)