סדנת עיצוב חווית משתמש – מפגש ראשון

01/02/2010

אהלן,
היום (יום שני 1.2.10) התחילה הסדנה של ברק דנין בנושא עיצוב חווית משתמש.
מה למדנו בשיעור?
-אין לגרום למשתמש לחשוב
-במקרה שזה לא אפשרי שהמשתמש יחשוב, לגרום לתהליך החשיבה להיות כמה שיותר מהיר.
-תהליך חשיבה ארוך גורם למשתמש לחשוב שהוא לא בסדר וחווית משתמש שלילית שתשפיע על המשך הפעילות של המשתמש באתר ונטישה.
-משתמשים לא קוראים הוראות (טוב, נו, את זה ידעתי כבר…)
-חוויה גורמת לאנשים לפעול באמצעות: גירוי החושים; משחק על רגשות-המשתמש; שימוש בחשיבה הקוגנטיבית; פעולות.
-עיצוב חווית המשתמש מורכבת מ: אינטראקציה (התקשורת בין המשתמש לאפליקציה); מבנה המידע (הסדר שבין פריטי המידע והקשר ביניהם); שמישות; נגישות; עיצוב; תוכן.
-מודל המערכת=איך שהמערכת בפועל עובדת לעומת זאת יש את איך שהמשתמש חושב שהמערכת עובדת ולרוב זה לא זהה. יש לבנות 'מודל משתמש' כלומר, לעצב את 'איך אנחנו רוצים שהמשתמש יחשוב שהדברים עובדים?' וזה כמובן אמור להיות פשוט הרבה יותר מאיך שהמערכת עובדת בפועל.

זה די סתם סיכום קצר שלי על השיעור שהיה, כהרגלי אני לא ממש יודעת לסכם כמו שצריך (בגלל זה לא כדאי לקחת את המחברת הריקה שלי לקראת מבחנים…) אני מניחה שזה לא יועיל לאף-אחד מקוראי הבלוג, אבל הי, למדתי משהו היום!

מנשה, הערותיך התקבלו בשמחה!


חברותת PHP

01/02/2010

ביום רביעי התחלנו לראשונה את הלימוד המשותף שלנו את שפת הPHP. חשבתי שכולם יבואו מוכנים ומאופסים יותר ממני ולכן ערב לפני התלבטתי אם להתחיל לעבור באופן עצמאי על w3school בנושא PHP אבל החבר'ה אמרו שהם לא הכינו כלום.

אז נפגשנו, את השעה הראשונה העברנו בניסיון להפעיל שרת אפצ'. לא שלא היינו מוכנים בנושא זה. מנשה הביא על הDOK שלו שלושה שרתים שונים שניסינו להפעיל על המחשבים. בסופו של דבר מצאתי את הDOK שלי שלפני שנה בערך מנשה עזר לי להתקין עליו שרת אפצ'. זה מדהים לראות שDOK של חצי ג'יגה יכול להכיל גם שרת אפצ' גם שרת mysql גם וורדפרס גם ג'ומלה דרופל ואפילו wordpress mu. את כולם התקנתי לצורכי לימוד והם היו חסרי תוכן. אבל זה אותו DOK בו השתמשתי כדי לגבות את ה"שבזגיה", מערכת שבניתי בasp.net ו #C והוא לא יכל להכיל יותר מארבעה גיבויים כאלה למרות שגם מערכת זו הייתה חסרת תוכן.

בכל אופן, מצאנו איזה אתר שמדריך PHP והתחלנו לעבור על הדברים הבסיסיים. תוכנית hello  world בתור התחלה שימוש בסוגי משתנים שונים, בין השאר שימוש במשתני הזמן והפונקציות שלו. לולאות, תנאים, צירוף קבצים. שיעורי הבית נקבעו תוך כדי הפגישה שהעיקרי שבו הוא להגדיר מערך תלת מימדי שידפיס את לוח הכפל ואת לוח החזקות. קבצי שיעורי הבית יעלו בדקות הקרובות. בגלל שהסתבכתי קצת אז דיון בפורום PHP בתפוז



תוכניות

26/01/2010

לסיים את התואר ואז:

להתחיל להשתלב בעבודה בהי-טק לקחת משרה מלאה ולהתחיל לזרום לחיים מכובדים עם פרנסה שבהחלט מכבדת אותי. או לטוס ללונדון לעשות תואר שני באינטראקציית אדם מכונה. או לגור בירושלים עם חברים ולעבוד באיזה משהו ותוך כדי ללמוד עוד דברים מקצועיים שקשורים לטכנולוגיה (דרופל, ג'ומלה PHP שימושיות ועוד) או לפני כן לטוס לאנשו לנקות את ראש או למצוא מקום אחר לגור בו או לקחת קורסים סתם בשביל הכיף, קורס חובשים, קורס צלילה, קורס ציור, צילום, ללמוד סופסוף לנגן בגיטרה (אה, כן צריך בשביל זה לקנות גיטרה) או שאולי לקנות לעצמי מצלמה ולהתחיל לצלם. או לטוס לנפאל להתנדב בתוכנית "תבל בצדק" ארבעה חודשים. או להתחיל לתכנן את השנה הבאה שאחרי השנה הלא מתוכננת הזו.

יותר מדיי תוכניות היו לי לגבי השנה הזו שאוטוטו מגיעה למחצית שלה, אף לא אחד מהם ביצעתי. לא שהתעצלתי, גם לא הייתי משועממת כלל בתקופה הזו. אני עושה היום מלא דברים, פרויקטים קטנים, רובם בהתנדבות ואני שמחה ממה שאני עושה. אני שמחה ששום דבר לא מכריח אותי לקום בבוקר מוקדם ועם זאת יש לי סיבות לא מעטות לקום בבוקר ולהתחיל בעשייה.

מה שאני כן עושה השנה זה:

  • סיימתי את פרויקט הקלטת המשנה לויקיטקסט (אבל לא באמת התחלתי מההתחלה כך שיש עוד לאן לחזור לשם)
  • התחלתי פרויקט הקלדת ספרים חיצוניים לויקיטקסט (לבנתיים אני רק בהתחלה, בן סירא)
  • הקמתי את קהילת האינטרנט של בוגרי המדרשה בעין פרת
  • הקמתי את בלוג הבוגרים הזמני של המדרשה בעין פרת
  • יצרתי קשר עם "צו פיוס" וייתכן שבקרוב גם אעלה פוסטים בשיתוף פעולה איתם.
  • המשכתי למרות הכול לעבוד בעמותת מלר"ז
  • חזרתי להקליד מאמרים לפרופסורית (לא יודעת אם מותר לי להגיד את השם שלה) לספרות בבר-אילן
  • חזרתי (אחרי התאונה) לעבוד במלצרות בשבתות קמפוס
  • הקמתי לעצמי את הבלוג הזה, תחת דומיין משלי ועם שרת משלי (טוב, נו, בערך, אבל גישה ישירה לFTP)
  • הצלחתי להחזיק את הבלוג ולכתוב בו בצורה פחות או יותר שוטפת (בעיקר פחות, אבל מי סופר?)
  • הקמתי לעצמי google application על הדומיין החינמי שלי וכעת יש לי כתובת מייל ייחודית (לא עוד gmail@)
  • התחלתי לעזור לחברה שלי להקים לעצמה אתר + כתובת ייחודית דרך google application
  • העברתי את עמותת מלר"ז משימוש בכתובות של ספק האינטרנט לשימוש בgoogle application.
  • התחלתי בפרויקט איפיון  לאתר "עין פרת" החדש
  • חזרתי לשמוע מוסיקה שאני אוהבת
  • בקרוב אתחיל ללמוד PHP בחברותא עם חברים, Drupal בקורס ואלמד בסדנה מיוחדת לתחום הusability (הסדנא הראשונה מסוגה בארץ!)
  • הבנתי שאני לא רואה את עצמי בתור מפתחת אתרים מדופלמת באיזו חברת הי-טק ושדי נחמד לי להיות סוג של כולבוייניקית לתחום האינטרנט והמחשוב של איזו עמותה זוטרה (הלוואי שהבוס שלי לא יקרא את השורה הזו…) ולא איכפת לי למצוא עוד איזה עמותה או שניים ולהעביר איתם את החיים שלי.
  • הבנתי שאני אוהבת ללמוד, שהלימודים הם הרבה יותר ממשהו שאני רוצה שתמיד יהיה לי, שאני רוצה לימודים רציניים, אקדמאיים. להיות דוקטור למשהו.
  • הבנתי שלמרות שכבר יש לי חצי תואר שני בלימודי מידע, אני לא רואה את עצמי כדוקטור ללימודי מידע אלא יותר בכיוון של תנ"ך.

אני לא כותבת את הרשימה הארוכה הזו כדי לטפוח לעצמי על השכם (למרות שדווקא מותר לפעמים) אלא יותר כי היו לי הרבה תוכניות ולא ממש שיתפתי אתכם מסיבות שונות ומשונות (נניח לא רציתי לספר מוקדם מדיי על הטיסה לנפאל לפני שאני מודיעה למקום העבודה) וכי יש ברשימה עוד כמה תוכניות שעדיין לא ביצעתי ואין לי כוח לכתוב פוסט עבור כל תוכנית בנפרד. יש ברשימה הזו הרבה "התחלתי" אני מקווה להגיע למצב שאני כבר יכולה לכתוב על הדברים הללו בזמן עבר "עשיתי".

חוצמזה אני חושבת להעלות לכאן סיכומים של הדברים שאלמד בזמן הקרוב וזה הולך להיות מאוד טכני. זה לא אומר שאני הופכת להיות טכנית אלא שגם הרוח הזו צריכה לדברי החולין הללו כדי להמשיך ליצור ולבנות ולעשות.


להתנתק או להתחבר?

19/01/2010

בסבב האחרון של הלימוד בקהילת המרכזיה וכן בקהיל"א (קהילת האינטרנט שהקמתי שפועלת על אותו עקרון רק בסקייפ) למדנו סיפורים של עמוס עוז, בהתחלה הייתי קצת פסימית לגבי הנושא הזה שמלכתחילה לא ממש דיבר אליי והייתי צריכה להכין אותו ללימוד. לאחר השוק הראשוני והניסיון באמת להתמודד עם סוג הלימוד הזה קיבלתי פתאום עיניים חדשות לקריאת טקסטים.

סבב הלימוד החדש, שהתחיל אתמול בשמחה ובששון בקהיל"א (במרכזיה מחר) עוסק בסיפור החסידי. זה הולך להיות מעבר די מעניין בין סיפורי עמוס עוז לסיפורי החסידים. המפגש הראשון עוסק יותר ברקע ועל אודות הסיפור החסידי ופחות לימוד של סיפור בפני עצמו. בתיאורים של חסידים אותם קראנו ניתן לראות את הריטואל של מספר הסיפור שיושב כגורו מול קהל מאזינים בעלי עיניים כמהות. ניתן למצוא מכנה משותף בין הריטואל הזה לבין הרבה דברים דומים מעבר ומהיום. ההבדל הוא ההתפתחות של האומנות. בעבר ישבנו כאינדיאנים מסביב למדורת השבט כשזקן השבט מתופף לו בתוף ורקדנו. והיום אותה מדורת שבט סביב ענקי מוסיקה, כוכב נולד והאח הגדול. תשאלו מה אני רואה שמשותף לכל זה? הניתוק!

הצורך שלנו להתנתק מהחיים שלנו, מהכאן והעכשיו ולהתחבר למשהו שהוא חיצוני לנו מצד אחד ומצד שני מאוד נוגע בנו ומנסה להיכנס אלינו פנימה ובמיוחד, כשמדובר באיזה משהו קולקטיבי שמאחד אותנו לאיזו קבוצה אחת.

הרעיון לפוסט הזה צמח משורת סטטוס של ידיד שהיה כתוב בה ככה: "חוסר אינטרנט מוביל לשיחות נפש!" (לצערי עדיין לא הצלחתי להבין איך אני יכולה לעשות קישור לשורות סטטוס בפייסבוק) התגובה שלי שם: "זה נכון גם לטלויזיה ולקולנוע, ובעצם זה נכון גם לסלולרי, לכל דבר שגורם לנו להיות לא איפה שאנחנו כרגע"

מוסיקה, קולנוע, טלויזיה, רדיו, טלפון, וכן, גם ספרים וסיפורים ושעת סיפור ומאמרים והכול מנתקים אותנו מהכאן והעכשיו ומחברות אותנו למקום אחר. עכשיו השאלה היא האם זה רע? אני לא כל-כך בטוחה שהתשובה על זה היא אוטומטית 'כן'. למעשה זה מאוד תלוי איפה הכאן והעכשיו נמצא ובעיקר לאיזה מציאות אחרת אנחנו מתחברים.

ההתחברות לסיפור החסידי או לסיפור של עמוס עוז או לכל מדורת שבט אחרת יכולה להיות חיובית ויכולה להיות שלילית השאלה מאיזה צד מסתכלים על זה. מאיזה צד כדאי להסתכל על הדברים? האם זה משהו שתלוי בנו? ביצירה? במצב שלנו בחיים? שאלות שאני אשאיר לכם את האפשרות לענות עליהם בתגובות.

עם או בלי קשר, מבין כל הרשימה הזו למעלה (למעט סלולרי) דווקא האינטרנט הוא הכלי שאיתו, עם יודעים להשתמש בו נכון, אפשר להגיע איתו דווקא לחיבור לאנשים אחרים ולא רק למציאות מדומיינת.

טוב, אז עכשיו תורכם להגיד כמה דברים, כי מה שכתבתי זה בעיקר כדי לשמוע מה אתם אומרים על העניין


כמה אנחנו ישראלים… SMS חינם דרך גוגל

17/01/2010

הבטחתי אז אקיים.

לאחרונה גוגל עשו את הטעות והביאו לישראל את האפליקציה שמאפשרת לשלוח SMS דרך ממשק הצ'אט של ג'מייל (או גוגל טולק).אני תוהה לעצמי אם זה נכון עכשיו לפרסם את הדרך לעשות את זה. ועוד בעברית, ובכך להגדיל את כמות האוכלוסייה הישראלית שתנצל זאת.

האמת היא שכבר מזמן יש לגוגל הסכם כלשהו עם חברות הסלולר, כי זה כבר כמה חודשים שאני מקבלת תזכורות מהיומן של גוגל כהודעות SMS לסלולרי ואני תוהה לעצמי מה הם מרוויחים מזה (מלבד עוד מידע עליי, מספר הסלולרי שלי) אם יש מבין הקוראים שמשתמשים בלוח השנה של גוגל ולא יודעים כיצד לעשות לעצמם תזכורות מהסוג הזה שיפנו אליי בפרטי ואסביר. (לא שאני דוגלת בחשאיות אלא שאני בספק כמה כאלה יש)

אז אין שולחים הודעות?

הערה: כדאי בשלב ההגדרות לעבור לממשק באנגלית (ניתן אחר-כך לחזור לעברית בלי בעייה)

קודם כל נכנסים להגדרות, אם עדיין לא אפשרתם את השימוש במעבדה (lab) אז עכשיו הזמן. ישנם שני פיצ'רים שקשורים לSMS שם. האחד: Text Messaging (SMS) in Chat והשני: SMS in Chat gadget הם נמצאים אחד אחרי השני. ניתן לאתר אותם בחיפוש SMS בכלי החיפוש של הדפדפן (בדרך כלל זה ctrl+ F)  לאחר שאפשרו זאת ניתן לשלוח הודעות בשני שיטות שונות:

עבור חברים שאתם מקושרים אליהם דרך הג'ימייל והפרטיות שלהם חשובה לכם כאין וכאפס כל מה שעליכם לעשות זה לעבור על השם שלהם ברשימה עם העכבר וללחוץ על video&more איזה יופי יש שם אפשרות חדשה של משלוח SMS, בהתחלה יופיע לכם ממשק פשוט של הכנסת המספר (תוכלו למצוא את המספר ברשימת אנשי הקשר שלכם בסלולרי, אם הוא לא שם זה אומר שהוא לא באמת חבר שלכם…) אישור והופ יש לנו חלונית של שיחת צ'אט אך יש בה הבדל קטן, יש שם מונה הודעות. (יוסבר בהמשך)

השיטה האחרת לשלוח הודעות, כזו שלא תפליל בפני גוגל את הקשר בין כתובת המייל של האדם לבין המספר שלו, וזה עובד טוב גם עבור חברים שאין להם מייל (לא תאמינו אבל יש לי גם חברים כאלה), בצד שמאל (בממשק האנגלי, בעברית זה אמור להיות בצד ימין) יש חלונית כזו קטנה שהכותרת שלהם זה send SMS (איזה כיף כותרת ממש מסבירת פנים) כל מה שצריך לעשות זה לרשום שם את המספר אליו רוצים לשלוח הודעה ועל אנטר ושוב יופיע בפנינו חלונית הוספת מספר. שימו לב, בכל פעם שתעשו את זה באופן אוטומטי יוספו הפרטים הללו כאיש קשר חדש ברשימת אנשי הקשר לכן לא כדאי לעשות זאת יותר מפעם אחת עבור כל מספר (חבל זה יכביד על הרשימה)

האותיות הקטנות של כל הסיפור הזה הן:

כן, יש הגבלה. ניתן לשלוח עד חמישים הודעות, לאחר שסיימתם את המכסה תקבלו הודעה אחת ליום. אבל אם יענו לכם בהודעה תקבלו בחזרה חמישה הודעות. עלות מענה להודעות מהסוג הזה אמור להיות זהה לעלות שליחת הודעה רגילה (זאת מבירור בהוראות של גוגל ובחברת אורנג') כמובן שאם נשארה לכם הודעה אחת או שניים הדבר הכי מומלץ זה לשלוח לעצמכם הודעה ואז להשיב עליה.

וקצת מעבר לזה, קצת טקט בשליחה ההודעות הללו. יש נטייה לחשוב שאם זה נראה כמו צ'אט ועושה קולות של צ'אט אז זה צ'אט, אז זהו שלא! כדאי להכניס כמה שיותר מידע להודעה אחת ולא לצפות מהצד שכנגד לממן את כל השיחה הזו כאשר אתם שולחים הודעות קצרות שרק דורשות תגובה, ובדיוק כמו בSMS, זה דברים שדורשים שיחת טלפון, אז אל תתעצלו ותתקמצנו על חברים שלכם….

כן, מנשה, מן הראוי היה לעטר פוסט זה בצילומי מסך אך אני שומרת על צנעת הפרט של חבריי ואני גם קצת עצלנית, אז חסכתי לך את התגובה…

תהנו!

הערה: אחרי בדיקה קטנה, השירות כרגע זמין רק עבור שליחת הודעות לאורנג' או לפלאפון. אני מקווה שבעתיד גוגל יסגרו את הנושא גם עם שאר חברות הסלולר…


טבלה

12/01/2010

טבלה לבקשת צבר (הסברים בפוסט שלו)

הפקודה בדוס

הפקודה בלינוקס

תיאור קצר

dos command

linux command

short description

attrib

chmod

change file properties

cd, chdir

cd

change working directory

chkdsk

df -h

print disk size, free

choise

read

choise from some options in batch scripts

cls

clear (or Ctrl+L)

clear screen

command (cmd)

bash, sh, csh, tcsh,…

load another shell

copy

cp

copy files

date (and time)

date

change system time

defrag

defragment disk. not exist in linux. for more information click here

del (erase)

rm

delete files from disk

deltree

rm -R

delete directory(ies)

dir

w

ls

dir

ls -l

print a list of files and directories in this directory, with properties

diskcopy

dd

copy one diskette to another

doskey

history (?) alias (?)

(please help me with this description)

dosshell

jobs, fg, bg (?)

(esoteric command)

echo

echo

print messages to screen (in batch scripts)

edit

vi, vim, jpico, nano,…

text editor

exit

exit

exit from shell

expand

gzip, zip, tar,…

expand compressed files

fasthelp, <command>

?

<commad> –help

fc

diff

compare between two files

fdisk

fdisk, sfdisk

manage disk partitions

find

grep, egrep, fgrep

find text in file(s)

for

for

for loop in batch scripts. for in linux have much more than dos' for

format

mkfs

format and create new file system

goto

break(?) function-call(?)

please don't use it. just click here

help

man

help to use commands

if

if

someone?

label, vol

e2label

set

mem

free

show memory status

mkdir (md)

mkdir

make directory

more

more, less

print data page by page

move, ren

mv

move files and directories

msd

lshw, lspci, lsmod, lsusb, dmesg,…

print details about your system

path

path

path to executable files

pause

sleep(?)

pause in batch scripts

prompt

(?)

rem

#

remarks in batch scripts

rename, ren

mv

rename files

rmdir, rd

rmdir

delete empty directory

scandisk

fsck

file system check. not recommended for mounted drives

set

set, env, setenv

show or manage environment variables

shift

shift

rotate parameters

sort

sort

sort text

subst

ln -s, lndir, mount (umount)

link directory (?)

sys

mkboot, mkbootdisk, syslinux

make device bootable

tree

du

print directory tree

type, copy con:

cat

show file

undelete

(?)

unformat

(?)

ver

uname

show software version

verify

sync

save buffers to disk, verify write

xcopy

cp -R

copy directories

autoexec.bat

etc

device=driver.sys

mount in

etc

files

proc

lastdrive

oops… bill gates and friends…

start (win 9x only)

xdg-open

open file, document or URL with your preferred application


האינטרנט כניכור?

29/12/2009

קיבלתי במייל הפנייה למאמר מעניין אודות ההשפעה שיש לאינטרנט ככלל ולרשתות החברתיות כפרט על התקשורת בין בני אדם. הטענה היא שדווקא השימוש בטכנולוגיה החדשה גורמת לניכור וריחוק בין האנשים. אני קוראת הרבה מאמרים שדנים בהשפעת האינטרנט על החברה. אני מרגישה קיים דיון ער בנושאים אלו בבלוגים המובילים בארץ ודווקא פוסטים בנושאים אלו הם המושכים אותי ביותר. אני חושבת שזה חשוב לנהל דיון על הנושאים הללו אך חשוב עוד יותר שדיונים אלו יהיו מתוך הכרה של העולם הטכנולוגי ולא כביקורת מן החוץ. להלן הודעה התגובה שלי לאותו מייל:

והרי זה ברור שאני אמורה להגיב למאמר שכזה… מסתבר שאותו חוקר מופלא שכתב את המאמר לא באמת התנסה בשימוש במדיה החברתית החדשה. מוזמנים לקרוא מאמר תגובה של גל מור, מאושיות האינטרנט הישראלי
זה מאוד קל להגיד שהמרשתת (כך האקדמיה ללשון עברית קבעה שקוראים לאינטרנט) גורמת לריחוק וניתוק. זוהי סוגיה לכאורה קל לשפוט אותה מבחוץ. בעיקר כי מדובר בעולם שהוא קצת זר לנו. לא גדלנו לתוך זה אלא זה נוצר בערך כשהתבגרנו ולכן קל לנו, כמו המבוגרים שלא מבינים את הרעיון שמאחורי הטלפון להתנגד לרעיון ולהעדיף את הטכנולוגיה הישנה. אני מציעה, לפני שנאמין לכל מה שקל לנו להאמין לנסות באמת לבחון את הצד האחר. יכול להיות שנגלה לשמחתינו שאנו טועים… שימו לב, אני לא נוקטת עמדה כרגע. אני רק קוראת להקשבה לשני צידי המטבע. ובכלל שניהם צריכים להכיר את הנושא שהם דנים עליו…


תקופת יובש

21/12/2009
כן, אני יודעת, כבר עבר הרבה זמן מאז שכתבתי. בזמן הזה שעבר זכיתי שפוסט אחד מאלו שכתבתי כאן נכנס לכתב עת חשוב שהוציא לאחרונה את הגיליון הראשון שלו. "דעת פרת" של מדרשת עין פרת באלון. אני הייתי פעילה בעריכה הלשונית של הדברים (וברגעים אלו אני חושפת את עצמי לחיצים של כל האנשים שעיוותתי להם את היצירות או לחילופין של אלו שעלו על טעויות שעשיתי בניקוד השירים)
בזמן שעבר יצא לי לשמוע הרבה ביקורות חיוביות לגבי פוסטים שכתבתי כאן בבלוג מכל מיני כיוונים שזה מצד אחד מאוד מחמם את הלב לדעת שיש מי שקורא את הדברים הנכתבים כאן אבל מצד שני זה קצת מלחיץ. לעתים יש רגע הארה שגורמים לי לכתוב דברים בצורה ברורה ולהעביר את התחושות שלי בצורה חלקה. והרגעים הללו מייצרים את הפוסטים הטובים שכתובים כאן. אבל יש זמנים בהם החיים מטלטלים אותי ממקום למקום גם במובן הפיסי וגם במובן הנפשי/רוחני שבוודאי אחרי זמן של רגיעה עוד יצא מזה קטע יפה לכתוב אבל בזמנים כאלו של בלבול של החלטות שצריך לקבל לעתים אני בעצמי לא ממש יודעת מה אני חשה ובטח שלא יודעת כיצד להעביר את זה בצורה קולחת עם איזו מתודיקה חכמה מאחורי זה. ועכשיו אחרי כמה פוסטים שגם לטעמי היו טובים במיוחד אני מרגישה כאילו מצד אחד לא כתבתי הרבה זמן ואולי יצרתי ציפייה לפוסטים טובים אבל אין לי כיוון לדבר עליו. לא מסר. לא רגשות ותחושות שאני חווה כי הם במילא מבולבלים כל-כך.

כן, אני יודעת, כבר עבר הרבה זמן מאז שכתבתי. בזמן הזה שעבר זכיתי שפוסט אחד מאלו שכתבתי כאן נכנס לכתב עת חשוב שהוציא לאחרונה את הגיליון הראשון שלו. "דעת פרת" של מדרשת עין פרת באלון. אני הייתי פעילה בעריכה הלשונית של הדברים (וברגעים אלו אני חושפת את עצמי לחיצים של כל האנשים שעיוותתי להם את היצירות או לחילופין של אלו שעלו על טעויות שעשיתי בניקוד השירים)

בזמן שעבר יצא לי לשמוע הרבה ביקורות חיוביות לגבי פוסטים שכתבתי כאן בבלוג מכל מיני כיוונים שזה מצד אחד מאוד מחמם את הלב לדעת שיש מי שקורא את הדברים הנכתבים כאן אבל מצד שני זה קצת מלחיץ. לעתים יש רגעי הארה שגורמים לי לכתוב דברים בצורה ברורה ולהעביר את התחושות שלי בצורה חלקה. והרגעים הללו מייצרים את הפוסטים הטובים שכתובים כאן. אבל יש זמנים בהם החיים מטלטלים אותי ממקום למקום גם במובן הפיסי וגם במובן הנפשי/רוחני שבוודאי אחרי זמן של רגיעה עוד יצא מזה קטע יפה לכתוב אבל בזמנים כאלו של בלבול של החלטות שצריך לקבל לעתים אני בעצמי לא ממש יודעת מה אני חשה ובטח שלא יודעת כיצד להעביר את זה בצורה קולחת עם איזו מתודיקה חכמה מאחורי זה. ועכשיו אחרי כמה פוסטים שגם לטעמי היו טובים במיוחד אני מרגישה כאילו מצד אחד לא כתבתי הרבה זמן ואולי יצרתי ציפייה לפוסטים טובים אבל אין לי כיוון לדבר עליו. לא מסר. לא רגשות ותחושות שאני חווה כי הם במילא מבולבלים כל-כך.


סרט על אלול יער

01/12/2009


קטע היסטורי

26/11/2009

לא, זה משהו שאני לא יכולה להתאפק ואני חייבת לשתף. נכון שרק אתמול כתבתי משהו. חשבתי אפילו סתם לשלוח מיילים לאנשים שזה יעניין אותם אבל קלטתי שזה יותר מדיי הסברים למייל אחד קטן. אז כן, פשוט אכתוב כאן את זה ונראה כמה אצליח לשעמם אתכם.

כפי שקוראי הבלוג הקבועים (יש כאלה?) בוודאי שמו לב אני משתתפת באופן קבוע למדיי במפגשי קהילת המרכזיה, קהילה של בוגרי עין פרת וגם כאלו שאין להם קשר למדרשה. מפגשי הקהילה מקבלים הנחייה מהמדרשה באמצעות חומר שנשלח אותו אנחנו לומדים. יש סבבים של לימוד, היו לנו בעבר סבבים של לימודי אפלטון (המדינה), ציונות, ספרים בתנ"ך ועוד. אתמול בא לסיומו סבב לימוד מרתק בנושא מגילות קומראן בו העמקנו קצת אודות כת אנשי היחד הקרואים בשפה המדעית איסיים. כמובן שמלבד ללמוד על האיסיים גם קצת למדנו והכרנו את הצדוקים ואת הפרושים.

כבר שנים שאין לי כוח להתפלל בבוקר, אני מרגישה שזה שוחק את הקשר שלי לאלהים כשזה הופך להיות מעיק וגורם לי למלמל מילים שכבר אין לי כוח להתעמק בהם בפעם המיליון שבע מאות חמישים ושניים אלף מאתים שלושים ושמונה. אבל שמתי לב לכך שאת הטקסטים של התפילה אני יודעת בעל-פה הלוך וחזור אז חשבתי לנצל את השיטה כדי לדעת עוד דברים בעל-פה. זה התחיל עם בספר משלי, עבר לספר איוב וסיימתי עם קהלת (כן, עכשיו המקום להגיב שיש לי נטייה לדיכי…)

את המשיכה שלי לספרים החיצוניים אני לא באמת יודעת להסביר, נתקלתי בהם לראשונה כשלמדתי לבגרות בתנ"ך ומאז אני רודפת אחרי כל עותק של איזה הוצאה שעדיין אין לי של הספרים הללו (ומעטיפ הפעמים שיצא לי ממש לפתוח את הספרים…) בפעם הראשונה שניצבתי לקנות ספר כזה, חדש ולא משומש, שאל אותי המוכר "ואת התנ"ך כבר סיימת?" התשובה שלי הייתה "כן" בעיקר בגלל פרויקט שעשיתי בכיתה י' לקרוא את כל התנ"ך. אבל ידעתי שזו לא תשובה אמיתית כי קריאה זו הייתה טכנית למדיי עם הרבה דילוגים (על קטעים של רשימות וקטעים בארמית) ולא באמת קראתי את המילים אלא רק עברתי עליהם בעיניים. אז יום אחד קיבלתי החלטה לעבור על כל התנ"ך בצורה רצינית, כלומר, על כל הקטעים שלא למדתי בתנ"ך. התחלתי מישעיה כי את התורה ונביאים ראשונים למדתי בבית הספר.

הלימוד בעל-פה של ספר איוב היה בעיקר כדי לחסוך לעצמי את הצורך להבין את הספר. ראיתי שהלימוד בעל-פה מאוד עזר לי להבין את משלי וחשבתי שזה יסייע לי גם באיוב, אבל ספר איוב הוא כבר נושא לפוסט שלם משל עצמו.

ניצלתי את ה"חור" הזה שנוצר לי בבוקר לפרויקטים הללו עד שיום אחד הבנתי שסיימתי את התנ"ך ושאני צריכה למצוא לעצמי פרויקט אחר לענות בו את עצמי. לא יודעת למה לא פניתי לעסוק בספרים החיצוניים אבל משהו משך אותי להתחיל להתעסק עם המשנה. אמרתי לעצמי שבתור התחלה אני צריכה לקרוא את כל המשנה, כמו מה שעשיתי בכיתה י' לתנ"ך. קראתי קראתי קראתי קראתי קראתי. לא הבנתי מילה ודי השתעממתי. החלטתי שאני צריכה לעשות משהו עם הפרויקט הזה שלא ילך לאיבוד. לימוד של ממש לא יכלתי להרשות לעצמי, כי כן, זה קטע של כמות לא של איכות והקצב שהחלטתי עליו הוא של פרק ביום ואין לי זמן כל בוקר לשרוף על לימוד אמיתי של פרק שלם במשנה.

בשלב כלשהו התוועדתי לפרויקט ויקיטקסט, זה היה כשרציתי לשפשף את הזיכרון שלי בספרים שלמדתי בעל-פה (זה מדהים שפשוט שוכחים אחרי כמה זמן) אז מצאתי שם הקלטות של אדם שמקריא את הטקסט והורדתי למחשב והשמעתי את זה (שותפות שלי זוכרות לי את זה עד היום) ואז נפל לי האסימון, אני יכולה פשוט להקליט את עצמי מקריאה את המשניות. לא צריך לדעת בשביל זה טעמי מקרא או משהו כזה. קצת למדתי להשתמש בתוכנת Audacity אבל הידע הלשוני שלי בהחלט הספיק בשביל להקליט כראוי את הטקסט. (למרות שגם כאן הייתה לי טירונות לא קלה).

בקיצורו של עניין (נו באמת, זה כבר מתחיל להיות ארוך מדיי אפילו בשביל פוסט….) אתמול סבב הלימוד של המרכזיה נסגר עם לימוד אחרון של נושא של מגילות קומראן והיום בסדר הבוקר שלי הקלטתי את פרק ד' במסכת ידיים זהו פרק מאוד מעניין כי יש בו הרבה עניינים עם הרבה דמויות מפתח בעולם התנאים והרבה סיפורים טעונים. עם זאת ובנוסף לכל ההתרגשות משניות ו'-ח' (השניים האחרונות) מכילות הרבה ויכוחים פרושיים-צדוקיים שמאוד מעניין לראות אותם.

זה פשוט מרגש וכיף לראות איך דברים בחיים שלי שאין ביניהם כמעט ושום קשר פתאום נפגשים. מתנצלת אם שעממתי אתכם, הייתי צריכה לשפוך את זה איפשהו.

הקלטת הפרק המלא כפי שהיא בויקיטקסט (7:02 דקות)

מי שרוצה רק את ההקלטה של משניות ו-ח שיפנה אליי (1:57 דקות, אני לא מצליחה להעלות לכאן את הקובץ)

(הדף של מסכת ידיים בפרויקט ההקלטות)